פנסיית הזקנה משולמת לזכאים לה החל מהרגע בו הם מגיעים לגיל המוגדר כגיל הזכאות. הפנסיה משולמת מאותו רגע לכל החיים.
גיל הזכאות לפנסיה - לרוב מדובר בגיל הפרישה בהתאם להגדרתו בחוק גיל פרישה. גיל הפרישה הינו הגיל שבו העובד זכאי לפרוש מעבודתו. לעומת זאת, גיל פרישה חובה (67) הינו גיל בו המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו של העובד.
פנסיה מוקדמת ופנסיה מאוחרת - תוכניות פנסיה שונות מאפשרות את הקדמתו או דחייתו של מועד הפרישה. במקרה של פנסיה מוקדמת - מועד הפרישה יוקדם לפני גיל הפרישה הרגיל, לרוב תוך הפחתת שיעור הפנסיה. במקרה של פנסיה מאוחרת - מועד הפרישה יידחה לאחר גיל הפרישה הרגיל, לרוב בתוספת לפנסיה.

פנסיית נכות תשולם לעמית במקרה של אובדן כושר עבודה. גובה הפנסיה נקבע על פי השכר של העמית, הגיל בו הצטרף לקרן הפנסיה, ומסלול הפנסיה שנבחר על ידו.
יש סוגי פנסיית נכות שונים בהתאמה למצבים השונים:
• פנסיית נכות זמנית – תשולם לתקופת זמן מוגבלת במקרי אובדן כושר עבודה זמני.
• פנסיית נכות תמידית – תשולם לכל התקופה עד להגעת העמית לגיל הזכאות לפנסיית זקנה. במהלך תקופה זו ימשיך העמית בצבירת זכויותיו לפנסיית הזקנה.
• פנסיית נכות מלאה – תשולם במקרי אובדן כושר עבודה מלא, החל מ-75%.
• פנסיית נכות חלקית – זוהי פנסיה מופחתת, שתשולם במקרי אובדן כושר עבודה חלקי, החל מ-25%. הסכום שישולם יהווה את הפיצוי על החלק החסר.

מדובר בפנסיה שמשולמת לשאיריו של הזכאי - עובד אשר בוטח בפנסיה, אדם אשר בוטח באופן פרטי או פנסיונר – לאחר פטירתו.
השאירים להם תשולם הפנסיה הינם : בן/בת הזוג של הנפטר, ילדי הנפטר - תשלום עד גיל 18 או 21 או לכל החיים אם מדובר ביתומים חסרי יכולת לכלכל את עצמם, אנשים אחרים אשר תלויים בנפטר על פי ההגדרות בתקנון תוכנית הפנסיה.